נהוג להתייחס אל שנת 1500 כראשית העת החדשה – לא בשל מאורע מיוחד שאירע בה אלא משום שזהו מספר עגול, המציין את השנה הראשונה של המאה השש־עשרה, אשר בה חלו פריצות דרך ניכרות בשטחי מדע מגוונים: ליאונרדו דה וינצ'י היה במלוא פעילותו בתחילתה של המאה, קופרניקוס פרסם במהלכה את ממצאיו אודות מרכזיות השמש, גלילאו גליליי פעל בשליש האחרון שלה ויוהאנס קפלר האסטרונום – שגילה בהמשך את שלושת חוקי קפלר – פרסם את מאמרו המשמעותי הראשון לקראת סופה.
אודות
תוכנית הכנס
מתמטיקאי, בעל תואר שלישי מאחת האוניברסיטאות המובילות בברית המועצות לשעבר, נשוי ואב לשתי בנות. לאחר השלמת לימודי הדוקטורט, בגיל 30, מונה לפרופ' חבר במתמטיקה באוניברסיטת טשקנט.
פרופ' יעקבוב עלה לישראל בשנת ה-90, לדבריו הוא מרגיש ששב הביתה.
במסגרת עבודתו האקדמית שימש כחוקר בכיר בטכניון – מכון טכנולוגי לישראל והיה לאחד מהמרצים הידועים בתחום המתמטיקה, זכה בפרס המרצה המצטיין בהוראה ומחקר במתמטיקה מטכניון, מאוניברסיטת תל-אביב ומאוחר יותר גם מHIT- מכון טכנולוגי חולון.
בשנת 1994 פרופ' יעקובוב הצטרף למחלקה למדעים ב-HIT כמרצה מן החוץ במקביל לעבודתו בטכניון. בשנת 1999 התקבל כחבר סגל תקני ובשנת 2007 מונה לדרגת פרופ' מן המניין. ייסד את התוכנית לתואר ראשון במתמטיקה שימושית לתואר ראשון B.Sc.ושימש כראש המחלקה למתמטיקה שימושית.
פרופ' יעקובוב יזם והקים את הפקולטה למדעים ב-HIT ועמד בראשה כדקן למשך 10 שנים, במהלכן נבנתה הפקולטה כמובילה בתחום מדעי המחשב, מתמטיקה ופיזיקה. בנוסף, שימש כסגן נשיא למחקר ופיתוח בין השנים 2013-2012.
פעילותו המחקרית הענפה כללה שני מספרי מחקר במתמטיקה שפורסמו בהוצאת Springer:
- "Moduli in Modern Mapping Theory"
- "The Beltrami Equation – A Geometric Approach"
ספרי לימוד אוניברסיטאיים (כולל ספר לימוד אלגברה לינארית בעברית שבשימוש כלל האוניברסיטאות בישראל). בנוסף, פרופ' יעקובוב פרסם למעלה מ-100 מאמרים מדעיים בכתבי עת מובילים והנחה עשרות סטודנטים לדוקטורט ותואר שני. הוא הוביל מספר פרויקטים בתעשייה בתחום פיתוח טכנולוגיות סולאריות בחלל, סיבים אופטיים, טכנולוגיות דיגיטליות בהוראה ואופטימיזציה לתהליכים תעשייתיים.
כנשיא HIT פרופ' יעקובוב מתמקד בהובלת המכון לפיתוח אקדמי מתקדם תוך צמיחה של המכון במטרה להבטיח התאמה של הבוגרות והבוגרים לצרכים משתנים בהתאם למציאות המשתנה בקצב מואץ.
החזון שאותו מוביל ובו עוסק פרופ' יעקובוב מתרכז בשלושה זרקורים: אקדמיה – חברה – תעשייה
אקדמיה: שילוב הוראה אקדמית דינמית לצד מחקר ופיתוח יישומי על ידי סגל אקדמי מצוין ותוכניות לימוד ייחודיות ורלוונטיות. תעשייה: שיתוף פעולה הדוק עם ארגונים מהתעשייה, למען הכשרת בוגרים מותאמים לצרכים המשתנים וקליטתם בצורה מיטבית בתעשיית. חברה: הנגשת השכלה גבוהה איכותית לכלל מגזרי החברה בישראל באמצעות תמיכה, והקמת מרכזי פרט המסייעים למגזרים שונים בחברה בדרכם אל התואר ב-HIT.
חזונו של פרופ' יעקובוב פרץ את גבולות מדינת ישראל והוא מביט לעולם הרחב, החזון לבינלאומיות הוביל את HIT לפיתוח קשרים אקדמיים ושותפויות בינלאומיות ב-130 מוסדות אקדמיים מהעולם מ-35 מדינות.
HIT מדורג כאחד מתוך עשרת המוסדות האקדמיים המובילים במחקר בישראל.
פרופ' בר לב הוא חוקר מוביל בתחומי המתמטיקה הסטטיסטית. בעל תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה מהאוניברסיטה העברית, ותארים שני ושלישי במתמטיקה סטטיסטית מהטכניון. בשנת 1981 הצטרף למחלקה לסטטיסטיקה באוניברסיטת חיפה, בה שימש כראש המחלקה ובהמשך כדקן המחקר של האוניברסיטה.
תחומי מחקרו כוללים משפחות אקספוננציאליות, אפיונים והסקה סטטיסטית. במהלך השנים זכה בפרסים ובמענקי מחקר יוקרתיים בארץ ובעולם, היה שותף ומייסד של שלוש חברות סטרטאפ, ופרסם כ-150 מאמרים מדעיים.
פרופ' בר לב הוא עמית (Fellow) של האגודה האמריקאית לסטטיסטיקה, הוקרה על תרומתו הייחודית לדיסציפלינה הסטטיסטית, ובפרט על מחקריו פורצי הדרך בתחום המשפחות האקספוננציאליות של התפלגויות.
בשנת 1991 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין, ובשנת 2017 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס. מאז 2022 מכהן פרופ' בר לב כרקטור HIT מכון טכנולוגי חולון.
פרופסור אמריטוס אדו פרלמן הוא פיזיולוג וחוקר את מערכת הראייה, עם התמחות בתפקודי רשתית העין, הבריאה והחולה. פעיל לאחרונה במחקרים העוסקים באלקטרופיזיולוגיה קלינית של הראיה.
ראש המרכז לביו מדיקל קונברג'נס ב-HIT מכון טכנולוגי חולון לקידום מחקר רב-תחומי המשלב חוקרים מתחומים שונים הכוללים מדעי החיים, הנדסה, מדעים מדויקים ועצוב לפתרון אתגרים ברפואה קלינית, ובתחומים אחרים הנוגעים בחיי היום יום כגון מזון, מים, אנרגיה ועוד.
בעברו כיהן כדקן הפקולטה לרפואה בטכניון וכן שימש כסגן יו״ר המועצה להשכלה גבוהה (המל״ג) משנת 2017 ועד 2022.
פרופ' אדיר פרידור מכהן כ-יו"ר הוועד המנהל של המכון הטכנולוגי חולון. הוא מתמטיקאי ומומחה לחקר ביצועים ועיקר עיסוקו זה עשורים אחדים הוא מתמטיקה תעשייתית.
כיהן כאיש סגל באוניברסיטת תל-אביב, במכון הטכנולוגי חולון ובאוניברסיטאות בארה"ב. פעל במערכת הביטחון שנים רבות תוך יישום תחומי התמחותו. יסד וניהל את המכון למתמטיקה תעשייתית, אשר הפעיל כ-20 מתמטיקאים בכירים בפתרון בעיות מורכבות בתעשייה באמצעות שיטות מתמטיות מתקדמות.
הוא היוזם והמארגן של כנסי "סדרת המדענים הדגולים", אשר הפכה למסורת מוכרת ומוערכת.
ההרצאה דנה בנושאים הבאים:
- תיאור ההתפתחות של אמצעי דימות בעשורים האחרונים עם דגש על טומוגרפיה ממוחשבת;
- איך נוצר הקשר בין מאובנים פרה-היסטורים ללימודי אנטומיה;
- אנטומיה באמצעי דימות מתקדמים – הדגמה חזותית.
פרופ' נתן פלד הוא ראש מחלקת רדיולוגיה בבית חולים אלישע ורדיולוג ראשי בקופת חולים מאוחדת. במשך עשור כיהן כרש המועצה הלאומית לדימות רפואי ובעבר כיהן בחבר היועצים של מספר גופים בתחום האבחון הרדיולוגי. תחומי המחקר שלו כוללים: טומוגרפיה ממוחשבת רב-חיישנית של העורקים הכליליים; פתולוגיות הורמונליות כגון אי-סבילות תורשתית לפרוקטוז; סיבות שורש לכאבי גב תחתון.
פרופ' פלד השתתף בפעילות מחקר ובחינה במספר חברות בתחומי רפואה מגוונים.
ההרצאה עוסקת בדמותו ובמורשתו של אנדראס וסאליוס, כמי שחתום על המעבר מהעתקה עיוורת של מסורות רפואיות אל התבוננות ישירה, אמפירית וחזותית בגוף האדם. ספרו “Fabrica” אינו רק חיבור רפואי, אלא מפתח יסוד להבנת ראשית האנטומיה החזותית. וסאליוס היה הראשון שתיעד באופן שיטתי את הגוף האנושי, תוך שילוב בין מחקר מדעי לאסתטיקה אומנותית. האיורים בספר סימנו מהפכה כפולה: מדעית וחזותית, ונוצרו ככל הנראה בשיתוף האומן הפלמי יאן ואן קלקר (Jan van Calcar). הם הושפעו באופן ישיר מהפיסול הקלאסי היווני והרומי ובכך הפכו הדמויות האנטומיות ליצירות אומנות ממש – לא ייצוגים של מוות אלא של חיים, תנועה והבעה.
מורשתו של ווסאליוס ניכרת לא רק במדע אלא גם באומנות ובפדגוגיה. שפת האיור שפיתח הפכה לאב טיפוס עבור אטלסים רפואיים שפורסמו אחריו. במובן העמוק, ה"פבריקה" היא מניפסט ויזואלי של הרנסנס: שילוב בין ידע מדעי, דיוק צורני ויופי אידאלי. היא מלמדת שהבנת הגוף אינה רק פעולה רפואית אלא גם פעולה תרבותית, כזו שמאחדת בין אינטלקט, אומנות וחיים.
מר זיו לנצנר הוא חוקר, צייר ומרצה לאומנות אנטומית, רישום וציור אקדמי. זיו עוסק בפרקטיקה, היסטוריה ותאוריה של האומנות האנטומית – ובפרשנות למורפולוגיות של מערכת השלד והשריר.
מרצה בבצלאל ומשתף פעולה עם חוקרים בארץ ובעולם.
נתיחות לאחר המוות מתבצעות במכונים לרפואה משפטית ברחבי העולם כשגרה כחלק מחקירת סיבת מוות פתאומי ולא צפוי. בישראל, לא בכל מקרה של חקירת סיבת מוות מבוצעת נתיחה, אלא לאחר קבלת החלטה ואישור כחוק.
בבסיס ביצוע נתיחות עומד התיעוד. תיעוד הממצאים (חיוביים או שליליים) על פי סטנדרטים, בעל חשיבות זאת כפי שכבר הבין וסאליוס. זאת בנוסף על דיגום. תיעוד מיטבי, מאפשר לדון בממצאים השונים, ולהגיע למסקנות בשלב מאוחר יותר אודות סיבת המוות ומנגנון המוות, וכן להשיב על שאלות נוספות שיכולות לעלות במהלך החקירה.
תיעוד זה חשוב: כחלק מהליך משפטי בו דנים בשלילת חירותו של אדם, כחלק משמירה על זכויות אדם, וכחלק מבטיחות הציבור ובריאות הציבור, בין השאר בחקירת תאונות דרכים, תאונות עבודה, מקרי מוות בבתי חולים, במוסדות או חקירת מוות פתאומי של צעירים.
חקירת המוות יכולה לתרום להצלת חיים – בין השאר בגילוי מחלות מדבקות, מחלות גנטיות, או גילוי מצבים רפואיים שאותם היה ניתן לגלות או למנוע.
ההרצאה תדון בחשיבות של נתיחות כחלק מחקירת סיבת מוות. באלו מקרים מבוצעות נתיחות בישראל, ובאלו מקרים מסתפקים בחקירה שאינה כולל נתיחה. מה אומר החוק, דרכי התיעוד, מה ניתן ללמוד מנתיחות.
ד"ר מאיה פורמן מומחית ברפואה משפטית, בוגרת לימודי רפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, והתמחות במרכז הלאומי לרפואה משפטית.
מאז 2014 – מנהלת היחידה לרפואה משפטית פתולוגית במרכז הלאומי לרפואה משפטית. בעבודה זו עוסקת, בין השאר, בחקירת סיבת מוות של מקרים של מוות פתאומי ולא צפוי. רואה חשיבות בקידום חקירת סיבת מוות פתאומי ולא צפוי שאיננו חשוד כפלילי – דוגמת מוות לבבי פתאומי בקרב אנשים צעירים.
עבדה במקצועה גם מחוץ למרכז הלאומי לרפואה משפטית. ביצעה שירות מילואים ביחידה 6017 (יחידת הזיהוי של צה"ל), חברה באיגוד האירופאי לפתולוגיה קרדיווסקולרית. יושבת ראש ועדת הבחינות של בחינת ההתמחות ברפואה משפטית במועצה המדעית.
ההרצאה דנה בנושאים הבאים:
- ההתפתחויות ההיסטוריות של ניתוחי מתים מבחינה הלכתית;
- העקרונות ההלכתיים ומספר פרטים הלכתיים ביחס לניתוחי מתים לצרכים שונים, ובעיקר ללימוד אנטומיה;
- פתרונות הלכתיים-מעשיים אפשריים.
"פרופ' אברהם שטיינברג הוא מנהל היחידה לאתיקה רפואית ויו""ר ועדת הלסינקי, מרכז רפואי שערי צדק, ירושלים.
מנכ""ל מוסדות יד הרב הרצוג, ירושלים.
עומד בראש האנציקלופדיה התלמודית.
חתן פרס ישראל לספרות תורנית ליוצרים 1999.
יקיר ירושלים לשנת 2020.
המאה ה-16 נחשבת כראשית העת החדשה: לאורכה התרחש תהליך מהפכני מרתק, אשר שינה לחלוטין את הגישה למדע בהשוואה לתקופת הבערות החשוכה של אלף שנות ימי הביניים. רוחה המרכזית: הינתקות מציות עיוור לכתבי הקדמונים, אשר נאכף באדיקות על ידי הכנסייה, וביסוס הידע על תצפיות, מדידות והיסקים הגיוניים. המאה הזו מתאפיינת במספר היבטים הקשורים ביניהם: ריבוי מרשים של מדענים נועזים בתחומים מגוונים – ביניהם אנדראס וסאליוס, תגליות מסעירות ותפיסות מהפכניות לגבי הטבע בממדיו השונים, התפתחות מרשימה ומרחיקת לכת של האופקים באומנות לענפיה, ולבסוף: הקמה ופיתוח של אתרים ממוסדים – כדוגמת הגנים הבוטניים האוניברסיטאיים – שבהם נוצרה והודגמה הקידמה. בכך הייתה מאה זו בסיס איתן לפריצות הדרך במדעים ובטכנולוגיה, אשר עיצבו את עולמנו ואת אורח חיינו כפי שהם כיום.
פרופ' אדיר פרידור מכהן כ-יו"ר הוועד המנהל של המכון הטכנולוגי חולון. הוא מתמטיקאי ומומחה לחקר ביצועים ועיקר עיסוקו זה עשורים אחדים הוא מתמטיקה תעשייתית.
כיהן כאיש סגל באוניברסיטת תל-אביב, במכון הטכנולוגי חולון ובאוניברסיטאות בארה"ב. פעל במערכת הביטחון שנים רבות תוך יישום תחומי התמחותו. יסד וניהל את המכון למתמטיקה תעשייתית, אשר הפעיל כ-20 מתמטיקאים בכירים בפתרון בעיות מורכבות בתעשייה באמצעות שיטות מתמטיות מתקדמות.
הוא היוזם והמארגן של כנסי "סדרת המדענים הדגולים", אשר הפכה למסורת מוכרת ומוערכת.
ה־Fabrica, הישגו האינטלקטואלי הגדול של וסאליוס (1543), מציינת את הולדתו של מדע האנטומיה, ואף מאפיינת את המיומנות של התבוננות שיטתית כאחד מיסודותיו. בספרו ״הולדת הקליניקה״ (1963) טוען הפילוסוף הצרפתי מישל פוקו כי התהוותה של הרפואה המודרנית בסוף המאה השמונה־עשרה משמעותה שינוי אפיסטמי במבנה האינטלקטואלי של הידע. במוקד דבריו עומד מושג מפתח – המבט הקליני (medical gaze) – אשר בא לתאר את אופן ההתבוננות השיטתית של הרפואה המודרנית בגוף. מושג זה גם מבשר את הדה־הומניזציה של המפגש בין רופא למטופל, אשר כבר לא נתפס כאינדיווידואל אלא כבעיה קלינית שיש לפתור. בהרצאה אטען כי המהפכה של וזאליוס זרעה את הזרעים להולדתה של הקליניקה ושל השיטה האנטומו־פתולוגית, אשר ביסודה ההתבוננות השיטתית על הגוף. אתייחס בהרחבה למקומו של חוש הראייה, וגם למצבה של האנטומיה כיום, למשבר האנטומיה ולדרכים אפשריות לפתרונו.
(MD, PhD) הוא חבר סגל בפקולטה לרפואה של הטכניון, אליה הצטרף לאחר פוסט־דוקטורט במכון האנתרופולוגי של אוניברסיטת ציריך.
אסף הוא אנתרופולוג, אשר תחומי המחקר וההוראה שלו הם אנטומיה ואבולוציה של האדם. בפקולטה לרפואה הוא משמש ראש תחום אנטומיה.
גלנוס תיאר את הלב כאיבר אשר דם מהכבד זורם לחלקו הימני ומשם עובר לחלקו השמאלי דרך מחיצה נקבובית. משם יוצא הדם בעורקים ובוורידים לעבר איברי הגוף, כשהוא נושא מזון ואת רוח החיים pneuma. תיאור זה מצא את ביטויו הקליני בהקזות דם והכתיב את פני הרפואה במשך 1,400 שנים. במאה השלוש-עשרה ערער המלומד האסלאמי אבן-נאפיס על תמונת מבנה הלב אך ספרו התגלה רק במאה העשרים. לטענתנו ייתכן שיצירתו של אבן-נאפיס הגיעה בדרכים עלומות לתלמידיו של ווסאליוס. ערעור על גלנוס נמצא גם בכתביו הנסתרים של לאונרדו דה וינצ'י. פיסות מידע גלויות ועלומות על מבנה הוורידים הגיעו לפבריציוס, שיחד עם הארווי קבע את מנגנון השסתומים, המכוון את זרימת הדם מההיקף ללב. כך יכול הארוויי להוכיח, בסדרה ארוכה של ניסויים בחיות, את המכניקה של המנגנון המחזורי של זרימת הדם בגוף – ובטיעוניו בישר את המהפכה המדעית. נברר מדוע, על אף ההכרה כי מדובר בתגלית מהפכנית ומוכחת, נתקל Harvey בהתנגדות נמרצת של הקהילה הרפואית, כאשר מסורות ואמונות תפלות גוברות לעיתים – כמו כיום – על חשיבה מדעית. תגליתו של הארוויי השתלבה ברפואה בשני נתיבים: האקדמי והמעשי-עממי.
משה פיינסוד הוא פרופ' אמריטוס בנוירוכירורגיה, הפקולטה לרפואה, הטכניון. לאחר שנים של עבודה קלינית ומחקר בנוירופיזיולוגיה, עוסק במחקר ובהוראה בהיסטוריה של הרפואה, תוך התמקדות בהיסטוריה של מדעי המוח במאה התשע-עשרה.
טוען כי אין להתמקד רק בסיפורי ההצלחות ויש לגלות כיצד שימשו הטעויות כדשן לטיוב הקרקע שממנה צמחו התגליות.
פרופ' אדיר פרידור מכהן כ-יו"ר הוועד המנהל של המכון הטכנולוגי חולון. הוא מתמטיקאי ומומחה לחקר ביצועים ועיקר עיסוקו זה עשורים אחדים הוא מתמטיקה תעשייתית.
כיהן כאיש סגל באוניברסיטת תל-אביב, במכון הטכנולוגי חולון ובאוניברסיטאות בארה"ב. פעל במערכת הביטחון שנים רבות תוך יישום תחומי התמחותו. יסד וניהל את המכון למתמטיקה תעשייתית, אשר הפעיל כ-20 מתמטיקאים בכירים בפתרון בעיות מורכבות בתעשייה באמצעות שיטות מתמטיות מתקדמות.
הוא היוזם והמארגן של כנסי "סדרת המדענים הדגולים", אשר הפכה למסורת מוכרת ומוערכת.
וועדה מארגנת
פרופסור אמריטוס אדו פרלמן הוא פיזיולוג וחוקר את מערכת הראייה, עם התמחות בתפקודי רשתית העין, הבריאה והחולה. פעיל לאחרונה במחקרים העוסקים באלקטרופיזיולוגיה קלינית של הראיה.
ראש המרכז לביו מדיקל קונברג'נס ב-HIT מכון טכנולוגי חולון לקידום מחקר רב-תחומי המשלב חוקרים מתחומים שונים הכוללים מדעי החיים, הנדסה, מדעים מדויקים ועצוב לפתרון אתגרים ברפואה קלינית, ובתחומים אחרים הנוגעים בחיי היום יום כגון מזון, מים, אנרגיה ועוד.
בעברו כיהן כדקן הפקולטה לרפואה בטכניון וכן שימש כסגן יו״ר המועצה להשכלה גבוהה (המל״ג) משנת 2017 ועד 2022.
פרופ' אדיר פרידור מכהן כ-יו"ר הוועד המנהל של המכון הטכנולוגי חולון. הוא מתמטיקאי ומומחה לחקר ביצועים ועיקר עיסוקו זה עשורים אחדים הוא מתמטיקה תעשייתית.
כיהן כאיש סגל באוניברסיטת תל-אביב, במכון הטכנולוגי חולון ובאוניברסיטאות בארה"ב. פעל במערכת הביטחון שנים רבות תוך יישום תחומי התמחותו. יסד וניהל את המכון למתמטיקה תעשייתית, אשר הפעיל כ-20 מתמטיקאים בכירים בפתרון בעיות מורכבות בתעשייה באמצעות שיטות מתמטיות מתקדמות.
הוא היוזם והמארגן של כנסי "סדרת המדענים הדגולים", אשר הפכה למסורת מוכרת ומוערכת.
הרשמה
ההשתתפות בכנס הינה ללא תשלום.