כנס גלילאו גליליי
אבי המדע המודרני

גלילאו גליליי חי ופעל בתקופת התפר בין ימי הביניים לעת החדשה. הוא נחשב בעיני רבים כאבי המדע המודרני כמי שקבע שהמדע חייב להתבסס על תצפיות, ניסויים, מדידות וגזירת חוקי הטבע: "הבנת הטבע דורשת הבנת שפתו – המתמטיקה". יודגמו אבחנותיו לגבי מטוטלות, תמיכתו להבנת מערכת השמש, ההקשר האקטואלי לירחי צדק, מאפייני הנפילה החופשית, הכשרת הקרקע לעבודתו של ניוטון, הזיקה לפיזיקה המודרנית והמתח דת-מדע.

תורת הקוונטים ותורת היחסות הכללית – הממשיכה למעשה את תפיסת גלילאו – הם שני עמודי היסוד של הפיזיקה המודרנית והאחדת השתיים תחת מטריה אחת היא מאתגרי המדע החשובים ביותר. הושקעו בכך מאמצים תיאורטיים רבים – ללא הצלחה. יוצגו שלושה ניסויים, הנערכים באוניברסיטת בן-גוריון ומיועדים לתרום להבנת התקיימות שתי התורות יחדיו.

ההרצאה תחשוף את האתגרים שניצבו בדרך למימוש חזון גשר הזכוכית הראשון, לרבות הידע המתקדם אודות חוזק קורות שהחל במחקרי גלילאו. תוצג תפיסת החשיבה היצירתית המביאה להפיכת רעיונות מופשטים לפרויקטים פיזיים מעוררי התפעלות. דרך חשיבה זו יכולה לסייע למהנדסים ולמגלים רבים ולהוות עבורם ״מודל להשראה ולפיתוח היצירתיות שבתוכנו״.

כשניוטון אמר "הרחקתי לראות כיון שעמדתי על כתפי ענקים", גליליי היה בבירור אחד הענקים. עקרון היחסות של גליליאו היה בסיס לחוקי ניוטון, אך גם לתורת היחסות הפרטית. איינשטיין עצמו קבע כי עקרון השקילות של גליליי הוא אבן יסוד בתורת היחסות הכללית. רעיונות גלילאו משרים על הבנת ארבעת כוחות הטבע במונחים של סימטריות ושבירתן. ההרצאה תאיר רעיונות אלה.

גליליאו גליליי ניצל תנועת גלגול של כדורים על משטחים מוטים להוכיח כי גוף בתנועה אינו זקוק לכוח חיצוני על מנת להמשיך בתנועתו, כפי שטען אריסטו, ולמעשה הקדים בכך את חוק התנועה הראשון של ניוטון. תנועת גלגול מהווה גם אמצעי להורדת חיכוך בתנועה על מישור, למשל בגלגל על ציר פשוט. סיכת מִיּוּם, Hydration lubrication, מהווה דוגמה לתנועת גלגול המורידה חיכוך ברמה הננומטרית, ובהרצאתי אתאר כיצד גילינו זאת וניצלנו את התופעה אף לטיפול חדשני במחלת ניוון מפרקים הנפוצה (osteoarthritis).

אין מדע מודרני ללא טכנולוגיה: גלילאו מבעד לטלסקופ

כשגלילאו מפנה את הטלסקופ אל השמים, אין בידיו מכשיר ניטרלי שרק מקרב עצמים רחוקים. הטלסקופ מכוון את המחקר וקובע מה ייראה ומה יישאר מחוץ לשדה הראייה של גלילאו. בהשראת פילוסופיית הטכנולוגיה של מרטין היידגר והפוסט-פנומנולוגיה של דון איידי, ההרצאה תטען כי הטכנולוגיה אינה תוצר של המדע או תוספת חיצונית לו: היא קדמה למדע המודרני, פתחה בפניו תחום חדש של נראות ואפשרה את התהוותו.

ספר הטבע ללא תיווך: מלותר ובייקון ועד גלילאו, אבי המדע המודרני

כשם שמרטין לותר סדק את המונופול הקתולי וקרא לקריאה ישירה בכתבי הקודש ללא תיווך דוגמטי, כך קרא פרנסיס בייקון להתבוננות ישירה בטבע ללא תלות בסמכות אריסטוטלית. במפגש תודעתי זה צמח גלילאו גליליי, אבי המדע המודרני. גלילאו תירגם את שבירת התיווך למתודולוגיה אמפירית ומתמטית: כפי שהמאמין ניצב ישירות מול הטקסט המקודש, כך גלילאו כיוון את הטלסקופ לשמיים וקרא ישירות ב"ספר הטבע". ההרצאה תחשוף כיצד השחרור מהדוגמה והאמפיריציזם הבייקוני סללו את הדרך ללידת המדע המודרני.

על רקע הוויכוח המר המפורסם בין גלילאו לבין הכנסייה, תוצג תוכנית למציאת התאמה בין הפרק הראשון בספר בראשית לבין הגילויים האחרונים במדע.

גילוי ירחיו של צדק בידי גלילאו שינה את תפיסתנו את מקומו של כדור הארץ ביקום. כיום, ירחים אלה – ובמיוחד אירופה, שמתחת למעטה הקרח שלו ככל הנראה מצוי אוקיינוס של מים נוזליים – עומדים במרכז החיפוש אחר סביבות שעשויות לאפשר חיים מחוץ לכדור הארץ. בהרצאה יוצג תחום האסטרוביולוגיה ואת הקשר בינו לבין חקר ראשית החיים: כיצד חוקרים את המעבר מחומר דומם למערכות דמויות-חיים, אילו תנאים וכימיה עשויים לאפשר אותו, ומה אנו מחפשים כיום בכדור הארץ ובעולמות אחרים בניסיון להבין האם החיים הם תופעה ייחודית – או אוניברסלית.